אחת המחלות השכיחות יותר בעולם המערבי עם עליה מתמדת, הינה הסוכרת ובשמה הלועזי Diabetes Mellitus.
סיבוכי המחלה עלולים לבוא לידי ביטוי במערכות הגוף השונות : מערכת העצבים, מערכת כלי הדם, הלב, הכליות ורשתית העין.
חשיבות גבוהה ללוקים במחלה הינה לשמור על איזון אשר מעכב ואף מונע את הופעת הסיבוכים.
פגיעה במערכת העצבים – סיבוך שכיח בסוכרת
פגיעה במערכת העצבים ההיקפית בשל הסוכרת הינו הסיבוך השכיח ביותר במחלה והוא מופיע בכמחצית מהסובלים ממנה. לרוב, נוירופתיה סוכרתית כהגדרתה אינה מסכנת חיים, אבל היא גורמת לסבל ופוגמת באיכות החיים.
סיבה נוספת להופעת נוירופתיה סוכרתית הינה פגיעה בכלי הדם הקטנים שמספקים דם לעצבים עצמם. ככל שהעצב ארוך יותר, כך הוא רגיש יותר לנזק, מכאן, העצבים הראשונים שייפגעו יהיו אלה שמעצבבים את כפות הרגליים. זו הסיבה שהירידה בתחושה או הופעת הכאבים הנוירולוגיים (תחושת בערה, דקירה) מתחילות בדרך כלל בכפות הרגליים.
הסובלים מכף רגל סוכרתית עלולים להתאשפז בתכיפות, מצבם מחמיר ולעיתים מחייב קטיעת גפה בשל כיב מזוהם.
קריסת סף הכאב = קריסה במערכת ההתרעה הפזיולוגית
כתוצאה מהנזק לסיבי העצבים התחושתיים, סף הכאב של גופנו נחלש והתשדורת מהאזור הפצוע בכף הרגל לא עובר למוח. ולכן הסוכרתיים עלולים להתעלם או גרוע מכך לפספס פציעה או חתך בכף הרגל. (לעתים אף פציעה קלה וזניחה לכאורה, כמו שפשוף מנעל לא מתאימה או חבלה עקב הליכה ברגלים יחפות מסכנת את החולה).
פגיעה בתחושה במקרים מסויימים עלולה לגרום לקריסת קשתות ולעיוות במבנה כף הרגל.
כיב בכף רגל סוכרתית – סכנת קטיעה
בקרב הסובלים מסוכרת, תהליך הריפוי והתגובה הדלקתית הטבעית של הגוף לאחר הפציעה לקויים בשל ירידה באספקת הדם לאזור כפות הרגלים. הפצע המזוהם מתקשה להחלים והזיהום פוגע ברקמות הרכות ועלול אף להתפשט לעצמות כף הרגל. נמק מזוהם שכזה מהווה סכנת זיהום לגוף כולו ולעיתים לא נותר אלא לקטוע בפרוצדורה כירורגית את האזור המזוהם כדי להגן על יתר הרגל והגוף כולו.

מדרסים והנעלה מותאמים לסוכרתיים
המניעה הינה נדבך עיקרי ליצירת איזון ושמירה על מנח כף הרגל הסוכרתית.
מעקב רפואי סדיר מחוייב ולצידו יש להקפיד ולמנוע תופעות המעלות את הסיכוי להיווצרות כיב .
זאת ניתן לעשות באופן הבא :
1. שמירה על היגיינת כף הרגל.
2. שימוש בגרביים רכות וללא תפרים, אשר עלולים ליצור שפשוף ואו מניעת הגלדת פצע.
3. לנעול נעליים רחבות ועמוקות, כך שניתן יהיה להכיל בתוכן את כלל כף הרגל וזאת ללא יצירת לחץ על עצמות המסרק וכלל מנח כף הרגל.
4. התאמת מדרסים, שיספקו רכות מחד ופיזור עומסים אחיד לכל אורך מנח כף הרגל מאידך.
5. ביקור פעמיים בשנה לפחות, אצל מומחה כף רגל.
במקרה שהתפתח כיב או במצב של היסטוריית כיבים בכף הרגל, השימוש במדרס מותאם אישית הכרחי. המדרס ישחרר את האזורים הפגועים ממסת הגוף ויאפשר ריפוי מואץ של האזור.
כמו כן, המדרסים יהווה הגנה לאזורים הבריאים.

הכתוב הינו בגדר מידע בלבד ואינו מהווה תחליף להיוועצות עם רופא

בריאות והליכה נעימה
דרור בצון, מהנדס