מדרסים אורטופדים לחיילים

"אמא לא הצלחתי לסיים את המסע, ואיבחנו לי שברי מאמץ"… "אבא הבירכיים שלי התנפחו וכואב לי מאוד"… מי מאיתנו לא נחשף לשיחות מעין אלו בין חיילים להורים.
במהלך גיל ההתבגרות עוברים על גופינו שינויים הורמונליים, לצד גדילה וצמיחה מואצת של מסת השריר והעצמות.
רבים מאיתנו מתחילים את חווית המסע לגיוס עוד טרם הגיוס עצמו ופוקדים את מכוני הכושר ואו מסלולי הריצה בטבע בתדירות גבוהה, חלקנו אף מופנים למבדקי התאמה לחייל זה או אחר (למבדקי כושר ומבחני מאמץ).
סיבולת לב ריאה הינם נדבך חשוב, אך חיזוק השרירים ושמירה על המפרקים ועמוד השידרה הינם חשובים באותה מידה ולעתים קרובות אף יותר.
מיומו הראשון על מדים עובר גופו של כל חייל מהפך בדרישות הפיזיולוגיות הניצבות בפניו – טירונות, מסעות, נשיאת משקלים, ריצות בתוואי שטח מפותל, אימונים אינטנסיביים תוך מיעוט בשעות שינה ועוד בתקופה זו מופר האיזון ומתקיים יחס הפוך בין : זמן קצר מאוד – לעומסים גדולים מאוד.
במהלך כל הפעילויות הללו הגוף והרגליים, שהסימטריה ביניהן לעולם אינה מושלמת, נחשפים ללחצים גדולים מאוד. על כן, הם זקוקים לתמיכה מיוחדת להתמודדות עם חוסר השוויון הסימטרי ולמען שמירה על עצמות השלד כולו והשרירים העוטפים אותם.
שכיחות שיברי הליכה, כאבי ברכיים, כאבי גב תחתון (עצם הזנב), דלקת בגיד אכילס, שחיקה מטאטרסלגית ופריצות דיסק בפרק זמן כה קצר זה, הינה גבוהה עד מאוד, מיותר לציין שבמידה והחייל נפצע באחת או יותר מתופעות אלו, הוא יישא בתוצאות הכאב והסבל ברוב המיקרים גם לאחר שחרורו.

כיצד למנוע תופעות אלו?
בניית מדרסים אורטופדים בהתאמה אישית למיועד לשירות (מלש"ב) ואו לחייל, עם חיזוקים לאורך הקשת המידיאלית ובאזורים אחרים לאורך כף הרגל, יקנו פיזור מסת הגוף וחלוקת עומסים שווה לאורך כל מנח כף הרגל.
מדרסים אורטופדים בהתאמה אישית למתגייס ואו לחייל בשירות, גם אם לא נעשה טרם הגיוס יפחית בצורה ניכרת את הסבירות לכל אחת מתופעות אלו וכדוגמן (ועד לניטרול מלא).
בנוסף, עשויים מדרסים להפחית משמעותית תופעות כהתכווצות שרירים, יבלות והורדת הסיכון לפציעות קרסול.

מתי כדאי להתאים מדרסים אורטופדיים?
על מנת שההסתגלות בין מנח כף הרגל למדרסים אורטופדים תהיה אופטימאלית, רצוי להתאים את המדרס טרם הגיוס (תקופה של חודש בהחלט מספקת), ניתן להגיע עם המדרס לבקו"ם ולהכניסו לנעל הצבאית מיידית.
במידה ולא התאפשר להתאים מדרס טרם הגיוס, ניתן לעשות זאת גם במהלך השירות ולבצע תהליך הסתגלות מובנה.

אופי השמוש ותחזוקה
מדרסים אורטופדים בהתאמה אישית, ישמש את החייל הן בנעל הצבאית והן בנעל מד"ס, כמובן שברגילות ובחופשות ניתן ורצוי להעבירו לכל נעל אחרת שבשימוש.
במידה וביצעתם מסע בסביבה רטובה והמדרס נרטב, רצוי לשלוף אותו בסוף היום לנגב ולהעמידו בתוך הנעל לייבוש בטמפרטורת החדר, במקביל ניתן גם לפזר טלק באופן סדיר.

ישנן דרכים נוספות לשמירה על המפרקים והשרירים?
כיום יש מבחר אביזרים אורטופדיים שיכולים לעזור במקרה של חבלה, כדוגמת: מגני קרסול, תומכי ברך, מגני מרפק, מדרסים אורטופדים וכד'.
כמובן שהשאיפה הינה למנוע את הצורך בשימוש בהם, ועל כן ישנה חשיבות רבה בהתאמת מדרסים שיעניק שמירה ואיזון על הסמטריות בין הרגליים והתאמה מקסימלית לנעל הצבאית.

מידרסים מקלים על כאבים בכף הרגל

כאבים חדים בכריות כף הרגל, יוצרים תחושת אי נוחות ומאלצות לעיתים תכופות לסגל צורת עמידה משונה, או אפילו לאלתר מקומות בהם ניתן יהיה להישען ולשחרר לחץ מכפות הרגליים.
עמידה ממושכת ורציפה טומנת בחיקה תופעות לוואי שונות. שתיים מהתופעות השכיחות ביותר עם הסתברות של כ 4% בקרב אוכלוסיית המערב, הינן הלוקס וואלגוס ומורטון ניירומה.
אילו אינן מילות גנאי, אך בהחלט מי שלוקה באחת או יותר מתופעות אילו (שכיחות גבוהה יותר אצל נשים ביחס של 3:1 לעומת גברים) , בהחלט חש כאבים חדים כסכין.
מורות, קופאיות, אחיות, דיילות וכל מקצוע המאלץ את העובדת בעמידה ממושכת, רק מעצימה את את הסיכוי להיתקף בתופעות אלו ובמידה והתופעה גנטית להחריפה.

אז מהי בעצם תופעת המורטון ניירומה ?
עצב כלוא, או בשמה Morton's Nauroma, בדרך כלל בין אצבעות 3-4 של כף הרגל.
תחושה מלווה בכאב חד, עד לתחושת נימלול ואו דקירות בכריות כף הרגל הקידמית.
לחץ מתמיד על עצמות המסרק בכף הרגל, הינו גורם ישיר לתופעה.

סיבות אפשריות להופעת התופעה:

  • לחץ על עצמות המסרק
  • לחץ על האזור המטאטרסלגי (כריות כף הרגל)
  • עמידה ממושכת על קצות האצבעות ואו קפיצות בתדירות גבוהה
  • שימוש בנעליים בעלות עימום צר המפעילות לחץ סדיר על עצמות המסרק
  • שימוש בנעלים בעלות עקב גבוהה דיו, המאלץ העמסת יתר של מסת הגוף על כריות כף הרגל

תופעה נוספת הידועה בשם "הלוקס וואלגוס" Hallux Valgus :
תופעת הבוהן הבולטת, המאובחנת בפתלוגייה "כעיוות של הבוהן הגדולה בכף הרגל" , הינה התופעה הוויזואלית ובעלת הניראות הגבוהה ביותר מבין תופעות הקשורות לכף הרגל.
מלבד הכאבים העזים המלווים את התופעה, וחוסר האפשרות לנעול כל נעל. מוצאים עצמם הסובלים מהתופעה שכף רגלם החלה מתעוותת לאורך השנים, כתוצאה מכך השכיחות לניתוח במיקרים אלו גבוהה באופן ניכר במערב וזאת על אף תקופת ההחלמה הארוכה והמייגעת.

הגורמים להיווצרות ההלוקס וואלגוס :

  •  גנטיקה
  • השטחה של כפות הרגליים – פלאטפוס
  • גמישות יתר מולדת של רצועות כף הרגל
  • שימוש בנעלים צרות הגורמות ללחץ על עצמות המסרק בכלל ועצם האגודל בפרט

דרכים למיגור התופעות המוזכרות :

  • עיסוי כריות כף הרגל
  • שימוש בנעליים בעלות עימום רחב בחלקן הקידמי
  • שימוש במפרידי אצבעות (כיום ניתן לרכוש מסיליקון/מגומי/ספוג, יש להקפיד על תחזוקה נאותה)
  • מדרס מותאם עם תיקון באזור המסרק, הינו פתרון אופטימלי ויעיל לתופעות אלו לאורך זמן, המדרס מאפשר שחרור מתמיד של עצמות המסרק ופיזור עומסים בקשת הרוחבית , תוך הפחתת הלחץ על האגודל.
  • במידת הצורך, ניתוח הכולל ניסור העצם הבולטת

אז תלמידים יקרים, בפעם הבאה שהצלצול מגיע, כבדו את המורה ואפשרו לה רגעי נחת.

בריאות והליכה נעימה

דרור בצון, מהנדס  

הכתוב הינו בגדר מידע בלבד ואינו מהווה תחליף להיוועצות עם רופא

מדרסים לחולי סוכרת

אחת המחלות השכיחות יותר בעולם המערבי עם עליה מתמדת, הינה הסוכרת ובשמה הלועזי Diabetes Mellitus.
סיבוכי המחלה עלולים לבוא לידי ביטוי במערכות הגוף השונות : מערכת העצבים, מערכת כלי הדם, הלב, הכליות ורשתית העין.
חשיבות גבוהה ללוקים במחלה הינה לשמור על איזון אשר מעכב ואף מונע את הופעת הסיבוכים.
פגיעה במערכת העצבים – סיבוך שכיח בסוכרת
פגיעה במערכת העצבים ההיקפית בשל הסוכרת הינו הסיבוך השכיח ביותר במחלה והוא מופיע בכמחצית מהסובלים ממנה. לרוב, נוירופתיה סוכרתית כהגדרתה אינה מסכנת חיים, אבל היא גורמת לסבל ופוגמת באיכות החיים.
סיבה נוספת להופעת נוירופתיה סוכרתית הינה פגיעה בכלי הדם הקטנים שמספקים דם לעצבים עצמם. ככל שהעצב ארוך יותר, כך הוא רגיש יותר לנזק, מכאן, העצבים הראשונים שייפגעו יהיו אלה שמעצבבים את כפות הרגליים. זו הסיבה שהירידה בתחושה או הופעת הכאבים הנוירולוגיים (תחושת בערה, דקירה) מתחילות בדרך כלל בכפות הרגליים.
הסובלים מכף רגל סוכרתית עלולים להתאשפז בתכיפות, מצבם מחמיר ולעיתים מחייב קטיעת גפה בשל כיב מזוהם.
קריסת סף הכאב = קריסה במערכת ההתרעה הפזיולוגית
כתוצאה מהנזק לסיבי העצבים התחושתיים, סף הכאב של גופנו נחלש והתשדורת מהאזור הפצוע בכף הרגל לא עובר למוח. ולכן הסוכרתיים עלולים להתעלם או גרוע מכך לפספס פציעה או חתך בכף הרגל. (לעתים אף פציעה קלה וזניחה לכאורה, כמו שפשוף מנעל לא מתאימה או חבלה עקב הליכה ברגלים יחפות מסכנת את החולה).
פגיעה בתחושה במקרים מסויימים עלולה לגרום לקריסת קשתות ולעיוות במבנה כף הרגל.
כיב בכף רגל סוכרתית – סכנת קטיעה
בקרב הסובלים מסוכרת, תהליך הריפוי והתגובה הדלקתית הטבעית של הגוף לאחר הפציעה לקויים בשל ירידה באספקת הדם לאזור כפות הרגלים. הפצע המזוהם מתקשה להחלים והזיהום פוגע ברקמות הרכות ועלול אף להתפשט לעצמות כף הרגל. נמק מזוהם שכזה מהווה סכנת זיהום לגוף כולו ולעיתים לא נותר אלא לקטוע בפרוצדורה כירורגית את האזור המזוהם כדי להגן על יתר הרגל והגוף כולו.

מדרסים והנעלה מותאמים לסוכרתיים
המניעה הינה נדבך עיקרי ליצירת איזון ושמירה על מנח כף הרגל הסוכרתית.
מעקב רפואי סדיר מחוייב ולצידו יש להקפיד ולמנוע תופעות המעלות את הסיכוי להיווצרות כיב .
זאת ניתן לעשות באופן הבא :
1. שמירה על היגיינת כף הרגל.
2. שימוש בגרביים רכות וללא תפרים, אשר עלולים ליצור שפשוף ואו מניעת הגלדת פצע.
3. לנעול נעליים רחבות ועמוקות, כך שניתן יהיה להכיל בתוכן את כלל כף הרגל וזאת ללא יצירת לחץ על עצמות המסרק וכלל מנח כף הרגל.
4. התאמת מדרסים, שיספקו רכות מחד ופיזור עומסים אחיד לכל אורך מנח כף הרגל מאידך.
5. ביקור פעמיים בשנה לפחות, אצל מומחה כף רגל.
במקרה שהתפתח כיב או במצב של היסטוריית כיבים בכף הרגל, השימוש במדרס מותאם אישית הכרחי. המדרס ישחרר את האזורים הפגועים ממסת הגוף ויאפשר ריפוי מואץ של האזור.
כמו כן, המדרסים יהווה הגנה לאזורים הבריאים.

הכתוב הינו בגדר מידע בלבד ואינו מהווה תחליף להיוועצות עם רופא

בריאות והליכה נעימה
דרור בצון, מהנדס

יציבה נכונה

"תחושת הכאב במפרקים בכלל ובכפות הרגלים בפרט לאחר יום עבודה מאומץ, הינה מנת חלקם של לא מעט אנשים. הכאב חד וכמוה כדקירות סכין”.
אם כך, המסקנה היא שיציבה נכונה, הינה מתכון לתחושת הרעננות והחזרת הדינמיות לחיינו בשיגרה היומיומית.
כדי לבחון את הסיבות לכאבים והרגשת חוסר הנוחות אותם אנו חשים במהלך היממה (הן בשעות העבודה והן בשעות המנוחה), עלינו להפנות מבט אל שתי כפות רגלינו המהוות כחיץ בין מסת הגוף לקרקע.
עד מהרה נגלה שהקשר המתהווה הינו קשר נסיבתי והוכח ככח פיזיקאלי המוכר כ"כח הכבידה" . מסת הגוף, החל מחוליות הצוואר דרך עצם הזנב ועד עצמות האגן והברכיים וכלה בקרסוליים – כל המפרקים כמכלול מתאגדים לעמוד השידרה ומעמיסים את משקל הגוף לאותן שתי כפות רגליים.
כדי למנוע מצב של קריסה או פלטפוס ותופעות שכיחות אחרות, עלינו האנשים בעלי מסת גוף, לאזן ולתמוך בצורה ראויה בעמוד השדרה.
אחד הפתרונות המהירים והנגישים הוא התאמת מדרסים אורטופדיים. מדרסים אורטופדיים בהתאמה אישית, הינם כלי רפואי המעניק את התמיכה הראויה ומאפשר תיקון במידת הצורך ליציבה נכונה.
בנוסף, המדרס מאפשר בלימת זעזועים ופיזור עומסים על פני שטח מנח כף הרגל, דבר המונע שחיקה וכאבים מיותרים.

קוראים יקרים, מעת לעת אחשוף אתכם למונחים ותופעות מעולם האורטופדיה ואעניק לכם כלים איתם תוכלו לחזק ולתחזק את גופכם בצורה יעילה ובריאה להבטחת איכות חיים בריאים.

בברכת הליכה נעימה
דרור בצון, מהנדס

מעולם לא הלכתי עם מדרסים, זה נראה לי יקר…

לפני כחצי שנה הגעתי לדרור לשם בחינת הצורך במדרסים.  הגעתי אליו בזכות אמא שלי החברה ב- BNI, שלחצה עלי ללכת אליו.

מבחינתי זאת הייתה טרחה, מעולם לא הלכתי עם מדרסים, זה נראה לי יקר ובפעם האחרונה שניסיתי אותם (לפני 15 שנים) זה כאב.

דרור העמיד אותי על טעותי, בצורה הכי נעימה ונינוחה שאפשר. [Read more…]

זקוק לעזרה?
מדרסים  |  מדרס  |  מידרס  |  מידרסים  |  מדרסים אורטופדיים  |  מדרסים אורטופדים  |  מדרסים בירושלים  |  מדרסים לחיילים  |  מדרסים לדורבן  |  מדרסים לספורטאים  |  b cure
אביזרים אורטופדיים  |  בעיות ברכיים  |  בעיות גב  |  גרביים אלסטיות  |  חגורות בטן  |  חגורות גב  |  טיפול בכאבי גב  |  כאב גב  |  כאבי גב  |  כאבי גב עליון  |  כאבים בגב תחתון  |  מגן ברך  |  מפת האתר